רוב מערכות המעקב בנויות סביב פרקי זמן שרירותיים. יום 1, יום 3, יום 7. המספרים האלו נראים מובנים אבל אינם מבוססים על שום דבר משמעותי בנוגע להתנהגות קונים. הם מבוססים על מה שמישהו החליט שזה מנומס.
מערכת מעקב מבוססת התנהגות פועלת אחרת. הרצף מגיב למה שהקונה עושה בפועל — לא למה שהלוח שנה אומר.
הרצף מגיב למה שהקונה עושה בפועל — לא למה שהלוח שנה אומר
יום 1: הודעת היכרות עם לינק לעמוד הנכס. כלום נוסף. אתה מבסס את הערוץ ונותן להם משהו לחקור.
יום 2 (או כשמופעל): אם פתחו את עמוד הנכס ובילו זמן משמעותי — מעקב אישי שמפנה למה שהסתכלו עליו. ספציפי, לא גנרי. "ראיתי שבילית זמן בתוכניות של יחידה 7 ו-9 — אלו שתיים מקבלות את מרב העניין, ואני יכול להסביר למה."
"ראיתי שבילית זמן בתוכניות של יחידה 7 ו-9 — אלו שתיים מקבלות את מרב העניין, ואני יכול להסביר למה."
יום 4: אם אין תגובה — בדיקה קצרה עם פיסת מידע חדשה. לא "רק מעקב." משהו ספציפי: יחידה שזה עתה התפנתה, עדכון מחיר, השוואה רלוונטית.
יום 5: המגע האחרון. ברור, מכובד, עם פתיחה קלה: "אפסיק לעקוב אחריך אחרי זה — אבל אם הזמן לא מתאים עכשיו, הזמן הנכון לפנות הוא מתי שאתה מוכן לחזור ולהסתכל." ההודעה הזו מקבלת יותר תגובות ממכמעט כל דבר אחר.
ברור, מכובד, עם פתיחה קלה: "אפסיק לעקוב אחריך אחרי זה — אבל אם הזמן לא מתאים עכשיו, הזמן הנכון לפנות הוא מתי שאתה מוכן לחזור ולהסתכל." ההודעה הזו מקבלת יותר תגובות ממכמעט כל דבר אחר
המערכת עובדת כי היא מתייחסת לקונים כבני אדם שמקבלים החלטה גדולה — לא כלידים שצריך להמיר לפי לוח זמנים.
BROKERS · OLYOS תובנות
כל הכתבות
